דצמ' 22 2011
לפעמים לא בא לי לכתוב הרבה, ורק להשאיר אותכם עם שני שירים שונים בתכלית, שמשום מה בא לי לשמוע אותם ברצף כל הזמן.
אם היום הייתי עושה חתונה שוב (עם גלית, כן?!) הייתי פותח את הריקודים עם Moves Like Jagger, וסוגר עם Sail Away.
אז חנוכה שמח!
דצמ' 05 2011
אני כותב את זה עכשיו בדרך הבייתה מיום עבודה מתיש. יושב באוטובוס עם מחברת ועפרון בתוך באלגן של אנשים שחוזרים הביתה מיום עבודה מתיש גם להם. אבל אני אפילו לא שומע את מה שקורה סביבי, כי שאני שקוע עמוק בתוך אלבום מדהים. ג'יימס בלייק הוציא בתחילת השנה את אלבום הבכורה שלו, ואני כבר שבועיים לא שומע שום דבר אחר חוץ ממנו. המוזיקה שלו חודרת עמוק, מתישה את האוזניים, את הראש ואת הנשמה, אבל אני מוצא את עצמי חוזר לאותו אלבום שוב ושוב. זה כמו לאכול ציפורניים – זה מכוער, זה מגעיל, אתה מרגיש שאתה עושה רע לעצמך, אבל אתה לא יכול להפסיק. זה כמו לחטט בפצע, כמו לגרד עקיצה. אני מנסה כבר הרבה זמן להגדיר את המוזיקה שלו ולא מצליח. מצד אחד זה בברור אלקטרוני עם לופים וצלילים מסונתזים, מצד שני זה מאוד singer-songwriter, רק בלי המון מילים. זה קצת קרוב לבון איבר. זה לפרקים נשמע כמו סרט סטודנטים, אם הוא היה מוזיקה. הוא עושה אלקטרוניקה עדינה וקשה ויש לו קול יפה ומיוסר.
והוא יושב באוזן ולא מוכן לצאת.
יש חלקים באלבום שמתחברים אחד לשני ואתה לא מבין איפה מתחיל השיר ואיפה נגמר ואתה כולך נופל עמוק לתוך העולם המעורבל הזה שהוא יוצר לך.
אחד השירים האהובים עלי באלבום הוא שיר מספר 6. הוא לקח את השיר Limit to Your Love של Feist, חתך אותו לחצי והכניס בו לופים ועניינים ואני מהופנט כל פעם שאני שומע אותו.
| Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. |
 |
אני ממליץ בחום לשמוע את כל האלבום ברצף, באוזניות טובות, בלילה כשיש שקט מסביב. אחרי שלוש שמיעות אתם תודו לי ותשנאו אותי בו זמנית.
נוב' 08 2011
אני עובר עבודה.
זה לא פשוט לעזוב מקום שאתה ממש אוהב ולהתחיל מחדש. יש את ההתרגשות מהמקום החדש, את החששות. יש גם את הפחד לאבד את החברים שלך. אני אחסר למישהו? האנשים החדשים יכירו את המוזרויות שלי?
מישהי היום בעבודה אמרה לי שאני "יותר דרמטי ממנה", ואולי בפעם הראשונה היא קלטה פיסה מהבפנים שלי. עמוק בפנים אני מאוד דרמטי. אני לא שמח לעזוב ואני לא עצוב שאני עוזב וגם אין לי שמחה מהולה בעצב. אני פשוט פעם ככה ופעם ככה, וכל פעם בצורה קיצונית. כאן הדרמטיות שלי לוקחת פיקוד. לפעמים אני מתרגש כמו ילד עם צעצוע חדש ולפעמים אני עצוב על החברים שכנראה אני אאבד ועל המקום שכנראה, גם אם הוא לא מוכן להודות בזה, צריך אותי, ואני מאכזב אותו בזה שאני עוזב.
זו פעם ראשונה שאני מרגיש ככה. לא היה לי כזה עצב במקומות הקודמים, כנראה כי לא אהבתי אותם כמו שאני אוהב את המקום הנוכחי שלי (להוציא את הצבא). טלטלת הרגשות הזאת עשתה אותי חולה בשבוע שעבר, והיא לא נותנת לי לישון טוב כבר שבועיים. (אמא – אני בריא וזה טבעי. זה גם יעבור).
מזל שיש לי בלוג. הכתיבה מזככת את הרגשות. היא כמו פסיכולוג שמחייב אותך לדבר ולחשוב עמוק על עצמך. לקח לי הרבה זמן להבין שאני עצוב על זה שאני מאכזב את האנשים שסביבי. את העובדים שלי, את החברים שלי, את האנשים שנתתי להם שירות וגם את הבוסים שלי. כן, גם אם כולם יודעים בשכל שזכותי ללכת, ואפילו אם הם שמחים בשבילי, הם ייחסרו את הפונקציה שמילאתי עבורם, ואת האדם שמילא את הפונקציה הזאת. וברגש – הם קצת יתאכזבו מאותו אדם.
בפוסט הקודם שלי דיברתי על ה"דרך שלא נבחרה". למדתי את השיר הזה בתיכון בשיעור אנגלית. היה לי מורה שהיה מדבר איתנו הרבה, במקום ללמד אותנו את הכללים. כשהוא לימד אותנו את השיר זה ראיתי בעיניים מלאות קמטי החיוכים שלו שהשיר הזה אומר לו הרבה. כבר אמרתי לכם פעם שתמיד הייתי בוגר לגילי, וכבר אז, בכיתה י"ב, ידעתי שלמרות שאני מבין מה רוברט פרוסט רוצה להגיד, אני לא באמת מבין את זה ועם זאת – יגיע היום שאני אבין את זה.
אז הוא הגיע. אני כבר בן 34 – כפול מהגיל שהייתי כשלמדתי את השיר הזה. ואני ניצב ביער צהוב. פרוסט כ"כ פשוט וכל כך גאון. אם הוא היה אומר "יער עבות", כולנו היינו ישר משייכים את זה למשהו בנאלי ולא זורקים לזה אפילו עוד חלקיק שניה של מחשבה. אבל הוא כתב יער צהוב. אתה פתאום עוצר וחושב מה זה יער צהוב. ובמילה אחת פרוסט שם אותך איתו בתוך היער. ובאמת יש לי שתי דרכים לפניי. אני מסתכל הכי רחוק שאני יכול לתוך הסבך של כל אחת מהן, ולא יודע מה לבחור. ואני, כמו פרוסט, אומר לעצמי שאני עוד אחזור לדרך שלא בחרתי בה, ושוב כמו פרוסט יודע שזה לא יקרה בחיים. שתי דרכים מתפצלות לי ביער. ואני בחרתי בזאת שלא הלכו בה הרבה. וזה עשה את כל ההבדל.
אני אדם שמח, באמת. אבל הכתיבה מוציאה את הדרמטיות שבי. ילדה בת 21 בשם לורה מרלינג הוציאה בדיוק אלבום שלישי. ואותו היא החליטה להפיק לבד. זו גם יציאה לדרך חדשה. בראיון שהיא נתנה לגארדיאן, היא אמרה שצריך להיות בנקודת שפל כדי שהכתיבה תצא החוצה, ושהיא ממש לא תמיד ככה, ולכן היא תוהה לעצמה האם המעריצים שלה באמת מכירים אותה, או שהם רואים רק פן אחד שלה.
מוזיקה צריך לשמוע באוזניות לתוך הלילה, ורק ככה אתה מצליח להתחבר למוזיקה. עד היום לא שמעתי את האלבום החדש שלה כמו שצריך, ורק היום אני כבר בסיבוב הרביעי על האלבום הזה. ואני מת עליה. היא מתאימה לנפש מהרהרת. אני עדיין בהלם איך ילדה בת 21 מוציאה שלושה אלבומים כ"כ טובים.
לטעימה מהאלבום החדש שלה:
וזה מהאלבום הקודם שלה בהופעה:
לכל מי שאני מאכזב, אני באמת מצטער. אני באמת צריך ללכת.
נוב' 06 2011
אני ממש לא זוכר מתי למדתי את השיר הזה של רוברט פרוסט. הוא מוכר מאוד, ואפילו קיטשי, אבל למרות שלא הבנתי אותו בצעירותי, ואפילו קצת זלזתי בו, אני לא יכול שלא לחשוב עליו כל הזמן. הוא מתאר את מה שאני מרגיש כבר הרבה שנים, בהרבה צמתים בחיי. אז הנה הוא – בצד שמאל זה המקור היפהפה, ובצד שמאל זה התרגום של עדנה אולמן-מרגלית באתר הארץ, יפה גם הוא:
|
שתי דרכים נפרדו ביער עבות לשניה אז פניתי, כמותה מפתה בשתיהן כאחת רצד שם האור ברבות הימים, בשנים הבאות |
Two roads diverged in a yellow wood, Then took the other, as just as fair, And both that morning equally lay I shall be telling this with a sigh |
יש בשיר הפשוט והקצר הזה כ"כ הרבה, שלפעמים זה מרגש אותי לחשוב עליו.
רוברט פרוסט ידוע בכתיבתו הישירה והפשוטה, ואני אוהב את זה מאוד. עדנה אולמן-מרגלית תרגמה את זה קצת יותר גבוה, וזה טיפ-טיפה מאבד את הקסם שלו, ולכן אני קורא את המקור, שהוא פשוט גם לקורא אנגלית מדוברת.
אני, כמו הדעה הרווחת, מפרש את השיר (וויקיפדיה), ורואה בו אדם השלם עם החלטתו, למרות שהוא יודע שהוא לעולם לא יידע מה היה קורה אם הוא היה לוקח את הדרך האחרת.
חז"ל אמרו את זה בצורה יותר קצרה, אך הרבה פחות יפה: "הכל לטובה".
ואני אשאיר אתכם עם ציטוט של רוברט פרוסט עצמו:
שיר טוב הוא שיר שבפגישתנו הראשונה עימו נדע שלעולם לא נוכל לשכוח אותו
אוק' 05 2011
מוזיקה תימנית רחוקה שנות אור ממוזיקה מזרחית. או ממוזיקה מערבית. מוזיקה תימנית היא פשוט מוזיקה תימנית. בערך 99% מהמילים הם מהתפילה או מהתנ"ך. זה השורשים התימניים. היא גם מוזיקה שמחה, בעיקרון. אין את הבכי היווני, אין את הסלסולים הסובלים של המזרחית. יש את התיפוף הקבוע.
בגלל זה אני מאוד אוהב מוזיקה תימנית, למרות שאני בכלל לא מתמצא בתחום.
אבל היא גם קצת old fashion. כלומר, לא חיברו אותה לשאר העולם. עוד לא הגיע איזה קובי אוז תימני ולקח את המוזיקה התימנית למרכז הבמה. שמעתם בגלגל"צ איזה שיר תימני?
ואז הגיע בחור מוכשר מאוד, בשם רביד קהלני. חלקכם מכירים אותו בשם רביד כחלני. חלקכם מכירים אותו כי הוא שר אצל עידן רייכל.
הוא הקים להקה בשם Yemen Blues, שעושה פיוז'ן תימני. פיוז'ן זה סוג של ג'אז שמחבר סגנונות. רביד לקח את השורשים שלו וחיבר אותם לג'אז/בלוז ושבה אותי בקיסמו. הוא נתן לי דרך לשמוע מוזיקה תימנית בלי להצטרך להיסגר בעולם הישן של "אחי בני תימן" (לא שהוא רע, אבל קצת משעמם).
ואני מכור. קשה.
ואם בא גם לכם לצאת מהעולם המוכר ולשמוע משהו יפהפה, אני מזמין אתכם לשמוע את הבחור הזה ואת הלהקה שלו.
כדאי לכם לשמוע את כל האלבום, אבל אם לא, הנה השירים הנבחרים שלי מהאלבום הנפלא הזה:
| "אלי" – זה השיר שגרם לי להתאהב. הוא השיר הראשון באלבום והגרוב שלו חודר עמוק ומקפיץ את הגוף. השיר הזה הוא פיוז'ן אמיתי. | Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. |
| "ג'איי מחיבתי" – עוד אחד מהשירים המופלאים באלבום הזה | Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. |
| "בלוז תימני" – יש גם בלוז באלבום הזה, למרות שהסוף של השיר קצת מתרחק מהבלוז | Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. |
| "יודוך" – זה שיר כ"כ תימני אבל גם כ"כ לא, וזה פשוט נהדר. | Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. |
אני יודע שג'אז מתקדם בשילוב מוזיקה תימנית זה לא לטעמו של כל אחד, אבל תנו לזה קצת הזדמנות ויש סיכוי שתיכבשו.
חלק מהזכויות שמורות