אני עובר עבודה. זה לא פשוט לעזוב מקום שאתה ממש אוהב ולהתחיל מחדש. יש את ההתרגשות מהמקום החדש, את החששות. יש גם את הפחד לאבד את החברים שלך. אני אחסר למישהו? האנשים החדשים יכירו את המוזרויות שלי? מישהי היום בעבודה אמרה לי שאני "יותר דרמטי ממנה", ואולי בפעם הראשונה היא קלטה פיסה מהבפנים שלי. עמוק [...]

אני ממש לא זוכר מתי למדתי את השיר הזה של רוברט פרוסט. הוא מוכר מאוד, ואפילו קיטשי, אבל למרות שלא הבנתי אותו בצעירותי, ואפילו קצת זלזתי בו, אני לא יכול שלא לחשוב עליו כל הזמן. הוא מתאר את מה שאני מרגיש כבר הרבה שנים, בהרבה צמתים בחיי. אז הנה הוא – בצד שמאל זה המקור [...]

אני בנסיעת עבודה לרומא מהעבודה. אנחנו עובדים כמו חמורים ובקושי רואים את רומא, אבל הקפה פשוט מעולם אחר, ואכלתי את הגלידה הכי טעימה שאכלתי בחיים (גם הניו-יורק טיימס חושב ככה). בשבת הייתי מטעם בית חב"ד אצל המשפחה שארחה אותי ואת גלית לפני תשע שנים בירח הדבש שלנו, והאשה זכרה אותי. היה אחד מימי השישי הכי [...]

זה מה שכתבתי ביום הזכרון לפני שנתיים. אני לא יכול להתעלם מיום הזכרון, גם כשאני רוצה. גלית כל היום בבית ורואה טלוויזיה, וכדי לא למות אני מתחבא בחדר, דלת סגורה, מוזיקה שמסתדרת לי (כרגע זה Bon Iver) וספר או מחשב. לגלית יש נשמה גדולה. היא זוכרת את הנופלים ע"י שהיא רואה את הסיפורים שלהם. היא [...]

בבקשה תלחצו פליי לפני שאתם מתחילים לקרוא. [Audio clip: view full post to listen] היום לפני 23 שנים (למי שקורא את זה לא היום, מדובר על י"ח אדר שהשנה יוצא ברביעי למרץ) אבא שלי נפטר מהתקף לב פתאומי. בדרך כלל זה לא קורה לי, אבל היום אני לא יכול לישון ואני חושב עליו. ומה השתנה? [...]