דצמ' 20 2009
סיכום העשור!
היה אחלה. באמת.
אני אומר לכם, 32 זה לא 22.
דצמ' 18 2009
על ג'סטין ודעה קדומה
בפוסט שעבר כתבתי שבתקופה האחרונה אני שומע הרבה יותר מוזיקה שאני מכיר ונוח לי איתה מאשר מוזיקה חדשנית. זה נובע מצורך, ולא יימשך הרבה זמן, כי כבר עכשיו מדגדג לי באצבעות, אבל לעת עתה נתרכז במוזיקה קלה.
אני לא אוהב סלבריטאים. אני חושב שהם מסכנים. הם לא יכולים לנהל חיים רגילים, וכמעט לא תמצא סלבריטאי עם זוגיות נורמלית. אני ממש לא הייתי רוצה לצאת בבוקר מהבית ושיצלמו אותי. לא רוצה שיתעניינו באשתי וילדיי ולא האם יצאתי לחופשה או לא.
אבל יש כאלה שרוצים. מסכנים בלי לדעת שהם מסכנים. ואל תדברו איתי על הכסף. פשוט אל.
ויש כאלה שמתחזקים את הסלבריטאות שלהם. כאלה שאין להם הרבה מה להציע חוץ מזה, או כאלה שצריכים את זה לקידום כל מיני אלבומים/סרטים/וואטאוור. כזה הוא ג'סטין טימברלייק. הוא נולד מתוך בוי-בנד, שזה מראש אומר שאין לך משהו ארטיסטי להגיד חוץ מלמכור מוצר לטיפשעשרה.
אבל אני חושב שהוא גדל. כשהוא יצא מ-"אנסינק" והוציא אלבום היה אפשר לראות סנוניות של יצירתיות, למרות שהאלבום היה עדיין מוצר ולא משהו יצירתי. כשהוא הצטרף ל- Black Eyed Peas בשיר Why, כבר ממש אהבתי אותו. חשבתי שהוא פשוט תוספת נהדרת לכל ראפר באשר הוא.
ב- 2006 הוא הוציא אלבום שהשם שלו הוא חיקוי עלוב לצ'ילי פפרס. אבל האלבום לא עלוב בכלל. ולכן אני מפציר בכם – אנא, הניחו בצד כל דעה קדומה שיש לכם על זמרים שהם שחקנים שהם סלבריטאים שהם חושפי פטמות בציבור שהם חברים לשעבר של בריטני ספירס שהם יוצאי להקת בנים ותקשיבו קצת לאלבום. לג'סטין טימברלייק יש יכולות שיושבות בול על ראפ-פופ. יש לו את הסקסיות, יש לו את הכיף.
01. FutureSex/LoveSound
03. Sexy Ladies Let Me Talk To You Prelude
05. LoveStoned I Think She Knows Interlude
09. Summer Love Set The Mood Prelude |
 |
זה לא אלבום מדהים, והוא בהחלט נכנס לנישה שלו, של ראפ-פופ שיצא מסלריטאי, אבל הוא אלבום טוב. ויש חלק משירים שהם באמת מעולים. אני חושב ש- My Love הוא אחד משירי הראפ הטובים שקיימים היום. הקצב מאחורה פשוט בנוי טוב. כמו שג'סטין עזר לבלאק אייד פיז, ככה הם עוזרים לו כאן בשיר מספר 8, וזה שיר טוב מאוד.
ושיר מספר 6 פשוט ממתק לאזניים.
אז מה אם זה לא בנוי בשביל ליצור משהו חדש לעולם כמו ביורק או רג'ינה, לפעמים גם אלבום שמטרתו למכור יודע לעשות את העבודה. צריך לשים אותו במקום שלו ולהינות ממנו. כזה פשוט.
והערת סיום: עדיין לא דיברנו על יחסי הגומלין בין מוזיקה קלה וכיפית לשמיעה בין מוזיקה איכותית. אני מניח שיגיע פוסט כזה במהרה…
דצמ' 10 2009
שלושה חודשים?
רציתי להתחיל בלמה לא כתבתי כבר 3 חודשים. ניסיתי להסביר מה עבר עלי בזמן האחרון ומה שמעתי לאחרונה (והיה דווקא הרבה). אבל נתקעתי. התחלתי פוסט אבל הוא הסתבך והיה טרחני ומשעמם. אז מחקתי אותו והנה אני חוזר עם פוסט רגיל.
אני לא זוכר בדיוק מי כתב עליהם ואיך הגעתי אליהם, אבל הורדתי את Friendly Fires ואני לא מפסיק לשמוע אותם. האלבום שלהם יצא ב- 2008, בדיוק באמצע הקאמבק של האייטיז (יחד עם Hot Chip, Little boots ו- MGMT) ומשום מה הם הוציאו אותו שוב השנה. הם היו מועמדים לפרס המרקורי (שזה הפרס לאמנים בבריטניה. בסוף זכתה בו איזו ראפרית שחורה שלא הצלחתי לשמוע את האלבום שלה אפילו פעם שלישית). הם עושים דאנס פאנק שזה קצת שונה מדאנס באיזה-שהוא ניואנס שאני לא מכיר, אבל עלי הם כבר גדלו. הם די קליטים ודי חמודים והם שווים שמיעה. אני בעיקר אוהב שני שירים מעולים באלבום, אבל גם השאר נחמדים וטובים.
אז הנה האלבום, השירים, והשיר שאני הכי אוהב (Lovesick):
| 01. Jump In The Pool 02. In The Hospital 03. Paris 04. White Diamonds 05. Strobe 06. On Board
08. Skeleton Boy |
 |
============================================================================================
אז בכל זאת, מה היה בכל הזמן הזה שלא כתבתי? היה חודש (אוקטובר) שבו עבדתי 45 שעות נוספות – לילות, ימים, ושאר כל הזמן. אחרי החודש הזה הייתי חולה שבועיים (בכל מיני רמות). וגם היה סתם ימים שהייתי עייף, או שלא היה בא לי לכתוב.
אז מה שמעתי בכל הזמן הזה? דווקא הרבה, אבל עם אופי שונה קצת מהרגיל. בזמן שעבדתי לילות כימים, תכנתתי. כשאני מתכנת אני צריך ריכוז מלא, ובשביל ריכוז מלא אני צריך שקט מוחלט.
שֶׁקֶט מֻחְלָט (ז')
מצב בו ברקע מתנגנת מוזיקה שנטחנה עד דק, אך עדיין לא נמאסה.
כשמתכנתים צריך להתרכז, ואני לא יכול להתרכז בלי מוזיקה, אבל אני צריך מוזיקה מיוחדת. היא צריכה להיות מוזיקה שכבר שמעתי. מוזיקה שלא תחדש לי כלום, שתיבלע ברקע. אני לא יכול להעביר שירים שאני לא אוהב, אני לא יכול להתעסק יותר מדי עם המוזיקה ובטח ובטח שאני לא יכול לנסות להקשיב למילים חדשות או שירים שדורשים ריכוז. לכן, זה אף פעם לא יכול להיות אלבומים חדשים.
אז איזה אלבומים עונים על ההגדרה של שקט מוחלט?
1. אלבומים מושלמים. כתבתי כבר שאלבום מושלם הוא אלבום שאתה אוהב את כל השירים בו. זה אומר שלא צריך להעביר אף שיר. גם כתבתי שזה אלבום שלא נמאס. זה אומר שאפשר לשים אותו בלופ עד שתגמור את הפונקציה/מודול/דיבאג. לדוגמא: Abbey Road, "אפרת גוש", Parachutes, Achtung Baby.
2. אלבומים קלים לשמיעה. יש הרבה אלבומים שקרובים להיות מושלמים, אבל חסר להם משהו, למשל יש להם מילים דביליות, או צפויות מדי. מצד שני, הם דוקא חזקים באספקטים אחרים: הם לא נמאסים, וכל השירים טובים. זה שוב, נותן את האופציה לשים אותם בלופ. דוגמאות: Avril Lagvine – Let Go, סינרגיה – מרגיש אחר, Junstin Timberlake – FutureSex/LoveSound.
בחודשים האחרונים מילאו לי את האוזן בעיקר שלושה אלבומים:
1. The Black Keys – Magic Potion – אלבום מושלם. כבר נשפכתי על האלבום האחרון שלהם בצורה שלא תיאמן. עברתי לאלבום אחד לפניו, Magic Potion, והוא לא נופל מהאחרון שלהם, אם לא עולה עליו. הוא הרבה יותר בלוזי ושקט ועוצמתי.
2. החברים למעלה. אלבום קל לשמיעה. אם כי נגמר מהר מדי.
3. Three Doors Down – Away From the Sun. אלבום קל לשמיעה, אבל ממש על הגבול של אלבום מושלם. השירים באלבום די צפויים, ואפילו קצת קיטשים, אבל הם לא נמאסים עלי בכלל, והם מאפשרים ריכוז מוחלט.
עוד אלבום שמילא לי את הזמן, למרות שלאו דוקא כשתכנתתי הוא Sleepy Sun – Embrace.
איך יכול להיות שמה ששמעתי כל כך הרבה פעמים הוא לא אלבום מושלם? האם המוזיקה הקלילה יכולה להיחשב איכותית?
זאת ועוד בפעם הבאה…
ספט' 21 2009
שנה טובה ומאושרת
עד שאני אמצא זמן בכל החגים האלה לשבת לכתוב, קבלו את הפוסט האחרון מהקומיקס המעולה XKCD.com.
בינתיים, רק רציתי לאחל שנה טובה ומאושרת לכם וגם לאמא שלכם.
אוג' 28 2009
הודעה חשובה לכל בעלי ה- iPod
אני חושב שבמילון הביטויים "אם אתה לא יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם", מביאים כדוגמה ראשונה את iTunes. נמאס לי לריב איתו, אז אני עובד איתו בדיוק איך שהוא רוצה. כל שיר או אלבום שאני מוריד אני מוסיף אליו ואז אני מסנכרן את ה- iPod שלי בעזרתו. אני כבר השלמתי שאני לא יכול לנצח אותו. ולמה? בעיקר בגלל הפיצ'ר המעולה שלו של הוספת העטיפה של האלבום לכל השירים באלבום בקלות.
אז מה שלושת החסרונות הגדולים שלו?
1. אי אפשר להוציא מה- iPod שירים החוצה. הורדתי שירים בבית, שמתי ב- iPod ולקחתי לעבודה. עכשיו מה? נעליים! השירים בתוך האייפוד, ואין לי שום דרך לשים אותם בעבודה.
2. אני רוצה לעדכן את ה- iPod שלי גם מהעבודה! מה עושים? סנדליים! כלום. שולחים את השירים הבייתה, ושמים אותם בספריה של ה- iTunes בבית, ומסנכרנים את ה- iPod.
3. שמתי את השירים בבית על המחשב. עכשיו צריך לפתוח את ה- iTunes, להעתיק את השירים לתוך ה- iTunes, לדאוג שהכל בסדר, ואז לסנכרן את ה- iPod. מרגיז!
אז לפחות לסעיף 3 מצאתי פיתרון!!! קוראים לתוכנה iTunesFolderWatch, והיא אפילו חינמית (כמעט, יש לה מסכי עצבנת כל פעם שאתה עושה פעולה).
אז מה היא עושה?
אתה מגדיר את הספריות שאתה רוצה לעקוב אחריהם, ולוחץ "Check Now". ואז היא עוברת על הספריה ומשווה מה מתוכה iTunes מכיר ונותנת לך רשימה של כל השירים שצריך להוסיף ל- iTunes. אתה מסמן, ולוחץ "הוסף".
פיצ'ר נהדר הוא שיש כפתור שאומר – "כל מה שלא סימנתי – תוסיף לרשימת ה- Exclude". פשוט מעולה!!!
התוכנה, תוך כדי הוספת השירים, מוסיפה אותם גם ל- playlist שלה. ככה אפשר לדעת איזה שירים התווספו, ולדאוג למקרים שהתגים שלהם לא היו טובים, ולדאוג לעטיפה.
עוד פיצ'ר נהדר של התוכנה הוא שאפשר שהיא תרוץ ברקע כל הזמן, ותעשה את כל הפעולות האלה אוטומטית. למרות שאני חושב שזה רק לגרסת התשלום (7.5 יורו, אני ממש שוקל לקנות אותה. תוכנות ברמה כזאת דורשות שהמתכנתים שלהם יקבלו כסף!)
אז אם אתם כמוני מתוסכלים מכל הסיפור הזה של סנכרון הספריות, זו התוכנה בשבילכם.
——–
אגב, איך גורמים ל- iTunes להביא בעצמו את העטיפה? יוצרים חשבון אמריקאי (בלי כרטיס אשראי, חפשו באינטרנט איך עושים את זה).
