נוב 06 2011

הדרך שלא נבחרה

מאת: נושאים: מחשבות

אני ממש לא זוכר מתי למדתי את השיר הזה של רוברט פרוסט. הוא מוכר מאוד, ואפילו קיטשי, אבל למרות שלא הבנתי אותו בצעירותי, ואפילו קצת זלזתי בו, אני לא יכול שלא לחשוב עליו כל הזמן. הוא מתאר את מה שאני מרגיש כבר הרבה שנים, בהרבה צמתים בחיי. אז הנה הוא – בצד שמאל זה המקור היפהפה, ובצד שמאל זה התרגום של עדנה אולמן-מרגלית באתר הארץ, יפה גם הוא:

שתי דרכים נפרדו ביער עבות
לא שתיהן בשבילי; הצרתי על כך
נעצרתי מולן לזמן ממשך
לארכה של אחת הרחקתי ראות
עד לנקדת פתולה שבסבך

לשניה אז פניתי, כמותה מפתה
ואולי במעט מצודדת יותר
רמוסה קצת פחות, כך לי נדמתה
עשביה שעליה פחות עבתה
בעצם דמו הן כמעט בלי הכר

בשתיהן כאחת רצד שם האור
על מרבד בתולי של עלי השלכת
אז אמרתי, לזו יום אחד עוד אחזר!
אך לא: שכן דרך נמשכת
ידעתי, מכאן לא אשוב עוד ללכת

ברבות הימים, בשנים הבאות
אאנח בחזרי לספר איך אי-שם
משתי הדרכים שביער עבות
בחרתי בזו שהלכו בה פחות
ופה הרי כל ההבדל בעולם.

Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;

Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim,
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,

And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.

I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I—
I took the one less travelled by,
And that has made all the difference.

 

יש בשיר הפשוט והקצר הזה כ"כ הרבה, שלפעמים זה מרגש אותי לחשוב עליו.

רוברט פרוסט ידוע בכתיבתו הישירה והפשוטה, ואני אוהב את זה מאוד. עדנה אולמן-מרגלית תרגמה את זה קצת יותר גבוה, וזה טיפ-טיפה מאבד את הקסם שלו, ולכן אני קורא את המקור, שהוא פשוט גם לקורא אנגלית מדוברת.

אני, כמו הדעה הרווחת, מפרש את השיר (וויקיפדיה), ורואה בו אדם השלם עם החלטתו, למרות שהוא יודע שהוא לעולם לא יידע מה היה קורה אם הוא היה לוקח את הדרך האחרת.

חז"ל אמרו את זה בצורה יותר קצרה, אך הרבה פחות יפה: "הכל לטובה".

ואני אשאיר אתכם עם ציטוט של רוברט פרוסט עצמו:

שיר טוב הוא שיר שבפגישתנו הראשונה עימו נדע שלעולם לא נוכל לשכוח אותו

3 תגובות

אוק 05 2011

פיוז'ן תימני

מאת: נושאים: סקירות

מוזיקה תימנית רחוקה שנות אור ממוזיקה מזרחית. או ממוזיקה מערבית. מוזיקה תימנית היא פשוט מוזיקה תימנית. בערך 99% מהמילים הם מהתפילה או מהתנ"ך. זה השורשים התימניים. היא גם מוזיקה שמחה, בעיקרון. אין את הבכי היווני, אין את הסלסולים הסובלים של המזרחית. יש את התיפוף הקבוע.

בגלל זה אני מאוד אוהב מוזיקה תימנית, למרות שאני בכלל לא מתמצא בתחום.

אבל היא גם קצת old fashion. כלומר, לא חיברו אותה לשאר העולם. עוד לא הגיע איזה קובי אוז תימני ולקח את המוזיקה התימנית למרכז הבמה. שמעתם בגלגל"צ איזה שיר תימני?

ואז הגיע בחור מוכשר מאוד, בשם רביד קהלני. חלקכם מכירים אותו בשם רביד כחלני. חלקכם מכירים אותו כי הוא שר אצל עידן רייכל.

הוא הקים להקה בשם Yemen Blues, שעושה פיוז'ן תימני. פיוז'ן זה סוג של ג'אז שמחבר סגנונות. רביד לקח את השורשים שלו וחיבר אותם לג'אז/בלוז ושבה אותי בקיסמו. הוא נתן לי דרך לשמוע מוזיקה תימנית בלי להצטרך להיסגר בעולם הישן של "אחי בני תימן" (לא שהוא רע, אבל קצת משעמם).

ואני מכור. קשה.

ואם בא גם לכם לצאת מהעולם המוכר ולשמוע משהו יפהפה, אני מזמין אתכם לשמוע את הבחור הזה ואת הלהקה שלו.

כדאי לכם לשמוע את כל האלבום, אבל אם לא, הנה השירים הנבחרים שלי מהאלבום הנפלא הזה:

"אלי" – זה השיר שגרם לי להתאהב. הוא השיר הראשון באלבום והגרוב שלו חודר עמוק ומקפיץ את הגוף. השיר הזה הוא פיוז'ן אמיתי. [audio:http://issahar.com/media/music/Yemen_Blues_-_Eli.mp3|titles=Yemen Blues – Eli]
"ג'איי מחיבתי" – עוד אחד מהשירים המופלאים באלבום הזה [audio:http://issahar.com/media/music/Yemen_Blues_-_Jat_Mahibathi.mp3|titles=Yemen Blues – Jat Mahibathi]
"בלוז תימני" – יש גם בלוז באלבום הזה, למרות שהסוף של השיר קצת מתרחק מהבלוז [audio:http://issahar.com/media/music/Yemen_Blues_-_Yemen_Blues.mp3|titles=Yemen Blues – Yemen Blues]
"יודוך" – זה שיר כ"כ תימני אבל גם כ"כ לא, וזה פשוט נהדר. [audio:http://issahar.com/media/music/Yemen_Blues_-_Yoducha.mp3|titles=Yemen Blues – Yoducha]

 

אני יודע שג'אז מתקדם בשילוב מוזיקה תימנית זה לא לטעמו של כל אחד, אבל תנו לזה קצת הזדמנות ויש סיכוי שתיכבשו.

6 תגובות

אוג 16 2011

ביופיליה

מאת: נושאים: קורה עכשיו בעולם

ביופיליה ע"פ ויקיפדיה היא התאוריה שיש קשר אינסטינקטיבי בין האדם לבין מערכות חיות אחרות.

ביורק ע"פ ג'וס היא משהו יוצא דופן.

אני קורא "אמן" לכל הזמרים/כותבים/יוצרים, אבל באמת של הבאמת אין מישהו שיותר ראוי לתואר "אמן" מאשר ביורק. היא הבינה שהעולם של היום מתקיים באינטרנט, ומתוך כך היא החליטה לעשות קצת יותר מלהתחיל לצייץ. היא התחילה פרוייקט שמאחד מוזיקה, טבע, מדע, טכנולוגיה ומה לא.

האלבום הבא שלה, ביופיליה, הוא לא אלבום כי אם פרוייקט. מצורפת אליו אפליקציית אייפון, כל שיר הוא כאילו על איזו תופעת טבע, השירים עצמם נעשו לאחר מחקר מדעי כאשר הנגינה היא לא רק על כלים רגילים אלא גם על כלים חדשים שנוצרו מתוך חיבור בין מדע ל… ביורק. הנה תרגום ב-"הארץ" של כתבה עליה מהניו-יורק טיימס. כדאי לכם מאוד לקרוא. היא בנתה את האתר ואת האפליקציה כאילו האלבום הוא היקום עם מערכת כוכבים כזו, וכל שיר הוא איזה כוכב או קונסטלציה. לא מהדברים הרגילים שאנחנו רואים כל יום.

האתר שלה, bjork.com, חדש, מגניב, HTML5, והוא נוצר בדיוק בשביל לתמוך בכל הפרויקט השאפתני הזה. אפשר לגרור בו, לזוז בו וכו' וכו'. אבל מה שהדליק אותי הוא התפריט בצד. יש שם past ו- preset. כשפותחים את העבר, אפשר להגיע לדיסקוגרפיה ועוד כל מיני דברים שהיא עשתה בעבר. כשפותחים את ההווה, יש שלושה לינקים: פייסבוק, טוויטר ויוטיוב. אצל ביורק אלבומים זה העבר. ההווה הוא הרשת.

אבל שזה לא יטעה אתכם. בסוף זאת ביורק והשירים שלה יפים מאוד. הנה הסינגל הראשון מתוך האלבום – Crystalline:

והנה הסינגל השני, שאני כבר התמכרתי בצורה בלתי הגיונית – "וירוס":

אני יכול לכתוב עליה עוד המון, אבל קודם כדאי שתקראו את הכתבה עליה. יש גם עוד ראיון (ארוך) איתה במגזין מוזיקה חדש ומעולה שנקרא The Quietus. גם אותו כדאי לכם לקרוא, למרות אורכו. אני הולך לעשות את זה עכשיו.

אני פשוט לא יכול לחכות כבר לאלבום שלה. את האפליקציה לאייפון כבר יש לי.

עדיין אין תגובות

אוג 01 2011

מכתב מהלב הפתוח…

מאת: נושאים: סקירות

עינב ג'קסון כהן
ההופעה של עינב.
הדרך הטובה ביותר לשמוע את האלבום שלה, תאמינו לי.
עץ נופל ביער
01. ניתוח לב פתוח

02. אירופה

03. כמו אושר

04. חרב סוכות

05. חולשה לאישה

06. לא כוחות

07. קור כלבים

08. לא להעיר את החיה

09. קרבות ראווה

10. שיר הרס

11. תינוק

12. 27

13. עץ נופל ביער

אחרי הרבה זמן שחיכיתי לה, עינב ג'קסון כהן הוציאה את אלבומה הראשון. ובתיאום מושלם, אני ביקשתי ממנה שתיתן לי לשמוע או לקנות אותו בקניה מוקדמת, לפני שהוא יוצא לחנויות, והיא בדיוק התכוונה לתת לי אותו בחינם. גם כי אני בלוגר וגם כי התפתחה ביננו איזו סוג של ידידות מיילים, אחרי שהחמאתי לה (מגיע לה!) בפוסט שבו דרשתי מזמרים לשיר בעברית.

והיא אחת הסיבות שלא כתבתי כ"כ הרבה זמן. כי כ"כ רציתי לכתוב על האלבום שלה אבל לא יכלתי. לא יכלתי ורציתי. לא כתבתי כי כל פעם הפוסט הבא היה צריך להיות שלה, אבל לא יכלתי לכתוב על האלבום שלה אז פשוט נמנעתי מלכתוב.

ולמה רציתי? כי היא זמרת מדהימה. כי היא מדהימה בלי קשר. כי האלבום שלה טוב מאוד ושווה לכם לשמוע אותו.

ולמה לא יכלתי? או, פה אני רוצה לפנות במכתב פתוח אליה.

———————————————–

עינב יקירתי.

עברו הרבה ימים מאז ששלחת לי את האלבום שלך, ועברו עלי הרבה ימים של התחבטויות והתלבטויות. האלבום שלך מיוחד. נפלא. אינטימי בצורה יוצאת דופן. יש בו כמעט רק אותך ואת הפסנתר שלך. אבל קשה לי איתו. מאוד. יש שם שירים מאוד עצובים, ולאו דווקא המילים, אלא הפסנתר. יש שם שירים שנשמעים לי ממש שירי יום זיכרון. וזה לא בשבילי. זה באג אצלי במערכת – אני כבר לא מסוגל לשמוע שירים כאלה. ולא אהבתי אותם.

אני לא יכול לכתוב בבלוג שלי משהו שאני לא מאמין בו, ולא יכלתי להמליץ בלב שלם עליו, מכיוון שהיו תקופות ארוכות שפשוט לא יכלתי לשמוע אותו. הוא אלבום שאני יכול לשמוע רק באווירה מאוד מאוד מסויימת, ולא הצלחתי להגיע לשם. היום אני פשוט מדלג על כמה שירים.

אבל אני מאוד אוהב אותך. אני אוהב את התיחכום של המילים שלך. אני אוהב את הרג'ינה ספקטור שבך.

אני רוצה לשבת איתך על קפה וקצת לדבר איתך על מוזיקה. על מאיפה בא האלבום הזה ולאן את הולכת עם האלבום הבא.

אז זהו. אני מקווה שאת מבינה אותי. אני מקווה שאת מרגישה את ההערכה שלי, למרות שהאלבום שלך לא התלבש עלי.

——————-

אנחנו אנשים שונים. לא כל מה שמתאים לי מתאים לכם. זו הסיבה שאני מפציר בכם לשמוע את האלבום שלה. הוא מיוחד. היא שווה את הזמן.

אם תרצו לשמוע את האלבום שלה בצורה הטובה ביותר, כדאי לכם פשוט להגיע להופעה שלה. האלבום שלה נשמע הכי טוב בהגשה אישית, מקרוב, על קפה.

3 תגובות

יול 26 2011

פשוט לכתוב

מאת: נושאים: כללי

הכלל ראשון בניהול בלוג הוא פשוט לכתוב. לא להתעסק עם העיצוב, לא להתעסק עם ה- wordpress ולא להתעסק בכלום. פשוט להגיע ולכתוב.

הכלל הזה נכון שבעתיים (באצבע, מי זוכר מאיפה הביטוי שבעתיים?) כשמדובר על זה שלא כתבת כבר מעל חצי שנה. בלי להסביר, בלי לקשקש ובלי להתפלסף. פשוט למצוא נושא חדש ולכתוב עליו. אחת הסיבות היא שאתה לא יודע אם אחרי הפילוסופיה וההסברים באמת תמשיך לכתוב, אז התפלספת שעה ובעצם התחייבת לחזור לכתוב כאילו אין מחר, ואז אתה שוב מפסיק לאיזה שלושה חודשים.

אבל אני חייב קצת להסביר איפה הייתי. אולי יותר לעצמי מאשר לציבור קוראיי.

הייתי בהפסקה.

זה הכל. לא היה לי דרייב לחפש מוזיקה חדשה. האשמתי את זה שאין מוזיקה חדשה טובה בעולם, ואפילו ביקשתי את עזרת הציבור במציאת מוזיקה.

ואז לאט לאט חזר לי הדרייב. והלכתי לחפש מוזיקה חדשה איפה שתמיד חיפשתי. בבלוגים. ומצאתי כמה דברים ממש מעניינים. וחזרתי לשמוע מוזיקה. וגם בא לי לכתוב.

ויש עוד סיבה. עינב ג'קסון כהן. ועליה נדבר בפוסט הבא.

עדיין אין תגובות

עמוד 4 מתוך 21.      הכי חדש ... «2  3 4 5  6» ... הכי ישן