רציתי לכתוב על Feist ועל הקול המדהים שלה, אבל זה יחכה קצת.

אחד הדברים שקרו השנה הוא שקם אתר מדהים לאוהבי המוזיקה. אם טיילתם קצת ב- MySpace, אני חושב שזה אחד מהממשקים הנוראיים ביותר שראיתי מעודי (!). שום דבר שם לא מובן, אין שום סדר וזה נראה כמו האתרים שבנינו בשנת 96 באוניברסיטה (רקע צבעוני לא זז כשעושים סקרול זה רק אחד מהבעיות).

אבל אז הגיע Bandcamp. איזה יופי של אתר!

באנדקמפ בנוי עבור אמנים, כשלכל אחד יש עמוד משלו. העמוד נראה פשוט ויפה. כל אמן יכול להציג את האלבומים שלו, ולתת אותם לשמיעה ב- streaming. עד כאן זה כמו MySpace. אבל הנה התוספת: באנדקמפ גם מאפשר לאמן למכור (או לחלק) את האלבומים שלו ישר באותו עמוד. איך זה עובד? יש לינק לקניית השירים או האלבום השלם, והאמן יכול להחליט שזה עולה X, או שזה חינם או שהיוזרים יכולים לבחור מחיר (והאמן יכול להחליט על מינימום). האמן גם יכול לתת את האלבום כמעט בכל פורמט שהוא רוצה – מ- Flac עד MP3 128k.

כל כך פשוט וכל כך יפה.

אתם צריכים לראות דוגמה כדי להבין את זה. אז תלכו לעמוד של דניאלה ספקטור (שם קניתי את האלבום שלה ב- 25 שקלים).

עוד דוגמה:

השבוע קיבלתי מייל מלהקת מונוטוק (Monotalk) על זה שהם הוציאו אלבום חדש והם מופיעים בשבוע הבא (יום רביעי, 30/12/09, ב- 22:30) בתיאטרון תמונע. ואם רוצים, האלבום שלהם ניתן להורדה חינם באתר באנדקמפ. הנה הלינק – Monotalk on bandcamp. תענוג הבאנדקמפ הזה.

עוד באנדקמפ?

מורפלקסיס כבר שם. הוא לאחרונה איחד כמה חבר'ה לסשן הקלטות ספונטני ושם את זה בבאנדקמפ להורדה. אפשר למצוא שם גם עוד אלבומים שלו בחינם.

ומתוך עונג שבת האחרון:

אם ראיתם אותו באינדינגב, אתם יודעים על מה אני מדבר. אם פספסתם אותו באינדינגב אבל כל החברים שלכם לא הפסיקו לדבר עליו אחרי אינדינגב, אתם יודעים על מה אני מדבר. כל האלבומים של רייסקינדר, הלא הוא אסף עדן, הסולן של "אשכרה מתים" הירושלמית שמופיע לבד עם סמפלר ומצליח לגרום לזה להישמע מרתק – ניתנים להורדה חינמית וללא רגשות אשם בבנדקאמפ. קטפו לעצמכם כמה שתרצו. [מפ3 ושאר פורמטים לבחירתכם]

————-

אה, והכותרת היא החידה השבועית לילד.

היה אחלה. באמת.

אני אומר לכם, 32 זה לא 22.

בפוסט שעבר כתבתי שבתקופה האחרונה אני שומע הרבה יותר מוזיקה שאני מכיר ונוח לי איתה מאשר מוזיקה חדשנית. זה נובע מצורך, ולא יימשך הרבה זמן, כי כבר עכשיו מדגדג לי באצבעות, אבל לעת עתה נתרכז במוזיקה קלה.

אני לא אוהב סלבריטאים. אני חושב שהם מסכנים. הם לא יכולים לנהל חיים רגילים, וכמעט לא תמצא סלבריטאי עם זוגיות נורמלית. אני ממש לא הייתי רוצה לצאת בבוקר מהבית ושיצלמו אותי. לא רוצה שיתעניינו באשתי וילדיי ולא האם יצאתי לחופשה או לא.

אבל יש כאלה שרוצים. מסכנים בלי לדעת שהם מסכנים. ואל תדברו איתי על הכסף. פשוט אל.

ויש כאלה שמתחזקים את הסלבריטאות שלהם. כאלה שאין להם הרבה מה להציע חוץ מזה, או כאלה שצריכים את זה לקידום כל מיני אלבומים/סרטים/וואטאוור. כזה הוא ג'סטין טימברלייק. הוא נולד מתוך בוי-בנד, שזה מראש אומר שאין לך משהו ארטיסטי להגיד חוץ מלמכור מוצר לטיפשעשרה.

אבל אני חושב שהוא גדל. כשהוא יצא מ-"אנסינק" והוציא אלבום היה אפשר לראות סנוניות של יצירתיות, למרות שהאלבום היה עדיין מוצר ולא משהו יצירתי. כשהוא הצטרף ל- Black Eyed Peas בשיר Why, כבר ממש אהבתי אותו. חשבתי שהוא פשוט תוספת נהדרת לכל ראפר באשר הוא.

ב- 2006 הוא הוציא אלבום שהשם שלו הוא חיקוי עלוב לצ'ילי פפרס. אבל האלבום לא עלוב בכלל. ולכן אני מפציר בכם – אנא, הניחו בצד כל דעה קדומה שיש לכם על זמרים שהם שחקנים שהם סלבריטאים שהם חושפי פטמות בציבור שהם חברים לשעבר של בריטני ספירס שהם יוצאי להקת בנים ותקשיבו קצת לאלבום. לג'סטין טימברלייק יש יכולות שיושבות בול על ראפ-פופ. יש לו את הסקסיות, יש לו את הכיף.

01. FutureSex/LoveSound 02. SexyBack Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. 03. Sexy Ladies Let Me Talk To You Prelude 04. My Love Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. 05. LoveStoned I Think She Knows Interlude 06. What Goes Around…/…Comes Around Interlude 07. Chop Me Up 08. Damn Girl Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. 09. Summer Love Set The Mood Prelude 10. Until The End Of Time 11. Losing My Way 12. (Another Song) All Over Again

זה לא אלבום מדהים, והוא בהחלט נכנס לנישה שלו, של ראפ-פופ שיצא מסלבריטאי, אבל הוא אלבום טוב. ויש חלק משירים שהם באמת מעולים. אני חושב ש- My Love הוא אחד משירי הראפ הטובים שקיימים היום. הקצב מאחורה פשוט בנוי טוב. כמו שג'סטין עזר לבלאק אייד פיז, ככה הם עוזרים לו כאן בשיר מספר 8, וזה שיר טוב מאוד.

ושיר מספר 6 פשוט ממתק לאזניים.

אז מה אם זה לא בנוי בשביל ליצור משהו חדש לעולם כמו ביורק או רג'ינה, לפעמים גם אלבום שמטרתו למכור יודע לעשות את העבודה. צריך לשים אותו במקום שלו ולהינות ממנו. כזה פשוט.

והערת סיום: עדיין לא דיברנו על יחסי הגומלין בין מוזיקה קלה וכיפית לשמיעה בין מוזיקה איכותית. אני מניח שיגיע פוסט כזה במהרה…

רציתי להתחיל בלמה לא כתבתי כבר 3 חודשים. ניסיתי להסביר מה עבר עלי בזמן האחרון ומה שמעתי לאחרונה (והיה דווקא הרבה). אבל נתקעתי. התחלתי פוסט אבל הוא הסתבך והיה טרחני ומשעמם. אז מחקתי אותו והנה אני חוזר עם פוסט רגיל.

אני לא זוכר בדיוק מי כתב עליהם ואיך הגעתי אליהם, אבל הורדתי את Friendly Fires ואני לא מפסיק לשמוע אותם. האלבום שלהם יצא ב- 2008, בדיוק באמצע הקאמבק של האייטיז (יחד עם Hot Chip, Little boots ו- MGMT) ומשום מה הם הוציאו אותו שוב השנה. הם היו מועמדים לפרס המרקורי (שזה הפרס לאמנים בבריטניה. בסוף זכתה בו איזו ראפרית שחורה שלא הצלחתי לשמוע את האלבום שלה אפילו פעם שלישית). הם עושים דאנס פאנק שזה קצת שונה מדאנס באיזה-שהוא ניואנס שאני לא מכיר, אבל עלי הם כבר גדלו. הם די קליטים ודי חמודים והם שווים שמיעה. אני בעיקר אוהב שני שירים מעולים באלבום, אבל גם השאר נחמדים וטובים.

אז הנה האלבום, השירים, והשיר שאני הכי אוהב (Lovesick):

01. Jump In The Pool 02. In The Hospital 03. Paris 04. White Diamonds 05. Strobe 06. On Board 07. Lovesick Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser. 08. Skeleton Boy 09. Photobooth 10. Ex Lover

============================================================================================

אז בכל זאת, מה היה בכל הזמן הזה שלא כתבתי? היה חודש (אוקטובר) שבו עבדתי 45 שעות נוספות – לילות, ימים, ושאר כל הזמן. אחרי החודש הזה הייתי חולה שבועיים (בכל מיני רמות). וגם היה סתם ימים שהייתי עייף, או שלא היה בא לי לכתוב.

אז מה שמעתי בכל הזמן הזה? דווקא הרבה, אבל עם אופי שונה קצת מהרגיל. בזמן שעבדתי לילות כימים, תכנתתי. כשאני מתכנת אני צריך ריכוז מלא, ובשביל ריכוז מלא אני צריך שקט מוחלט.

שֶׁקֶט מֻחְלָט (ז')

מצב בו ברקע מתנגנת מוזיקה שנטחנה עד דק, אך עדיין לא נמאסה.

כשמתכנתים צריך להתרכז, ואני לא יכול להתרכז בלי מוזיקה, אבל אני צריך מוזיקה מיוחדת. היא צריכה להיות מוזיקה שכבר שמעתי. מוזיקה שלא תחדש לי כלום, שתיבלע ברקע. אני לא יכול להעביר שירים שאני לא אוהב, אני לא יכול להתעסק יותר מדי עם המוזיקה ובטח ובטח שאני לא יכול לנסות להקשיב למילים חדשות או שירים שדורשים ריכוז. לכן, זה אף פעם לא יכול להיות אלבומים חדשים.

אז איזה אלבומים עונים על ההגדרה של שקט מוחלט?

1. אלבומים מושלמים. כתבתי כבר שאלבום מושלם הוא אלבום שאתה אוהב את כל השירים בו. זה אומר שלא צריך להעביר אף שיר. גם כתבתי שזה אלבום שלא נמאס. זה אומר שאפשר לשים אותו בלופ עד שתגמור את הפונקציה/מודול/דיבאג. לדוגמא: Abbey Road, "אפרת גוש", Parachutes, Achtung Baby.

2. אלבומים קלים לשמיעה. יש הרבה אלבומים שקרובים להיות מושלמים, אבל חסר להם משהו, למשל יש להם מילים דביליות, או צפויות מדי. מצד שני, הם דוקא חזקים באספקטים אחרים: הם לא נמאסים, וכל השירים טובים. זה שוב, נותן את האופציה לשים אותם בלופ. דוגמאות: Avril Lagvine – Let Go, סינרגיה – מרגיש אחר, Junstin Timberlake – FutureSex/LoveSound.

בחודשים האחרונים מילאו לי את האוזן בעיקר שלושה אלבומים:

1. The Black Keys – Magic Potion – אלבום מושלם. כבר נשפכתי על האלבום האחרון שלהם בצורה שלא תיאמן. עברתי לאלבום אחד לפניו, Magic Potion, והוא לא נופל מהאחרון שלהם, אם לא עולה עליו. הוא הרבה יותר בלוזי ושקט ועוצמתי.

2. החברים למעלה. אלבום קל לשמיעה. אם כי נגמר מהר מדי.

3. Three Doors Down – Away From the Sun. אלבום קל לשמיעה, אבל ממש על הגבול של אלבום מושלם. השירים באלבום די צפויים, ואפילו קצת קיטשים, אבל הם לא נמאסים עלי בכלל, והם מאפשרים ריכוז מוחלט.

עוד אלבום שמילא לי את הזמן, למרות שלאו דוקא כשתכנתתי הוא Sleepy Sun – Embrace.

איך יכול להיות שמה ששמעתי כל כך הרבה פעמים הוא לא אלבום מושלם? האם המוזיקה הקלילה יכולה להיחשב איכותית?

זאת ועוד בפעם הבאה…

עד שאני אמצא זמן בכל החגים האלה לשבת לכתוב, קבלו את הפוסט האחרון מהקומיקס המעולה XKCD.com.

בינתיים, רק רציתי לאחל שנה טובה ומאושרת לכם וגם לאמא שלכם.