יונ 16 2010

איזה יום מחורבן

מאת: בשעה 04:28 נושאים: כללי

excuse my French, אבל איזה יום מחורבן היה לי היום. אני כבר שלושה ימים אני מתעורר מדאגה. ועוד מדאגה לדברים שלא צריך להתעורר בגללם – עבודה. אבל היום היה יום מיוחד. התעוררתי בשש מדאגה ופתחתי את האייפון לקרוא מייל, ועל הדרך קראתי שדבנדרה בנהארט ביטל את ההופעה שלו בישראל. ישר רצתי לעונג שבת וקראתי את מה שגיאחה כתב בעקבות הביטול ואת כל התגובות המתלהמות, ונכנסה לי בעאסה ללב. כשאלביס קוסטלו וסקוט גיל הרון ביטלו זה לא הזיז לי את קצה השערות שאין לי. כשהפיקסיז ביטלו זה כבר הזיז לי, אבל רק את השערות. החבר'ה האלה הם סוג של has-beens. נכון שהפיקסיז שינו את העולם, אבל היום הם פה בעיקר בשביל הכסף ולכן זה לא מעניין אותי כ"כ.

כשאמן הנמצא בשיא שלו (למרות שהוא רק אמן אינדי) מבטל, זה כבר מתחיל לעצבן אותי. וזה אמן שאמר רק לפני שבוע שהוא לא יבטל את הגעתו בשום פנים ואופן. אני חושב שמה שהפריע לי מאוד הוא שזה אמן מאוד אישי לחבר שלי (גיאחה). הוא ראיין אותו ל- Ynet, והוא "התרגש כמו ילד" (ציטוט ממנו) לקראת בואו. זה כאילו שרג'ינה ספקטור תבטל הופעה אחרי שראיינתי אותה והיא אמרה לי מפורשות שהיא באה.

וברמה הלאומית אני פתאום מרגיש שיש אחיזה לחוצפנים האלה שמנסים לבטל את כל אלה שמגיעים לפה (אחיזה, לא לגיטימציה). ואל תשלו את עצמכם, כל הסיפור עם המשט הוא מקרי לחלוטין. זה כמו להגיד שבגלל אריק שרון התחילה האינתיפאדה. המשט הוא תירוץ של הארגונים הפרו-פלסטינים. אני לא אתחמק מדעתי הפוליטית, למרות שהבלוג הזה הוא המקום האחרון עלי אדמות לדיונים פוליטיים, כי דעתי די ברורה למי שמכיר אותי. אני ימני. וכמאמר פורסט גאמפ – and that's all I have to say about that.

אני מבין אותו. לכו תדעו למה הוא מבטל. הוא לא חייב להיות אמיץ בשבילנו. אם הוא היה אמיץ זה היה ממש מגניב, אבל זו רק שאלת בונוס. הוא לא חייב לנו כלום, ואני אומר את זה בצורה הכי אמיתית שיש. זה לא טוטאלי, כי הוא כן חייב למעריצים שלו משהו, אבל יש דברים יותר גדולים ממוזיקה ויכול להיות שהוא נתקל בהם. אז ניסיתי להבין אותו, ולהמשיך לשמוע את האוסף שלו שהכין גיאחה, אבל ממש לא היה בא לי. הוא ממש חירבן לי את היום.

ויאמר אלוהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון, ויאמר היטב חרה לי עד מות:

למרות שזה רק מוזיקה, ולמרות שזה רק אמן אחד (שחשוב לי) שמבטל, היטב חרה לי.

אני מבטיח פוסט יותר שמח בפעם הבאה.

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “איזה יום מחורבן”

  1. דרורבתאריך 16 יונ 2010 בשעה 12:46

    נראה שאתה (ואני) בדעת מיעוט. כולם מבואסים מהביטולים, חוץ מחבורה של "מגיע לכם, מגיע לנו". אני ממשיך להחזיק אצבעות שההופעה היחידה שאני באמת מחכה לה לא תתבטל.

    בציפייה לפוסטים שמחים יותר, ועד אז, ועם הפוליטיקה בצד, לא הגיע הזמן לעדכן את "מתנגן אצלי" ו"מחכים לשמיעה"? :-)

  2. ירוןבתאריך 16 יונ 2010 בשעה 13:21

    וגם לעשות את "מתנגן אצלי" ו"מחכים לשמיעה" לכלול לינקים ליו-טיוב?

  3. דרורבתאריך 16 יונ 2010 בשעה 15:08

    ירון: אבל אלה רשימות של אלבומים, לא של שירים.

  4. issaharבתאריך 16 יונ 2010 בשעה 15:25

    שניכם צודקים, בערך.
    אני חייב לעדכן את הבלוג יותר, ובכלל זה את רשימת הדברים שאני שומע, ואני רוצה לעשות את זה בצורה יותר יפה מסתם טקסט, ואולי אני אשים ליניקים ל- MySpace ואולי גם לטעימות ב- YouTube.

  5. להדבתאריך 20 יונ 2010 בשעה 04:02

    אני ממש התבעאסתי כשגורילז ביטלו לפני שבועיים. אני חושב שאני יודע איך אתה מרגיש

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות