אוג 13 2008

אלבום מושלם

מאת: בשעה 01:05 נושאים: סקירות

אני רוצה לספר לכם על אלבום מושלם, ואין לי דרך להתחיל. ככה זה כשלא כותבים הרבה זמן. המילים בורחות והמשפטים נשמעים בנאליים, אבל בכל זאת אני אנסה לכתוב על זמרת שאני מאוד אוהב, ועל האלבום הכי טוב שיצא בישראל כבר כמה שנים.
אז כל מי שהיה לידי מאמצע 2005 עד היום לא יכל שלא לשמוע על אפרת גוש. אני חושב שהבלוג הזה קם בגללה. רציתי מאוד לספר לאנשים עליה, ונמאס להם לשמוע, אז החלטתי לכתוב את זה במקום משלי. אז הנה הגיע הרגע הגדול, ואני כותב עליה ובעיקר על האלבום הראשון שלה, הנושא בפשטות את השם "אפרת גוש". אז אפרת הגיחה לעולם עם שני שירים מאוד מיוחדים (חכו לסוף), אבל לתודעה הכללית ולתודעתי שלי היא הגיעה עם השירים שיצאו לרדיו – "תמיד כשאתה בא" ו- "טוב לבד". השירים האלה טובים מאוד (מאוד!), אבל הם לא פסגת האלבום, רחוק מזה. אפרת לא כתבה כלום באלבום, ואולי זה לטובה, כי הכותבים המעולים ברק פלדמן ויוני בלוך (שגם הפיק) לקחו שליטה.
לפני שנדבר על האלבום, שתי מילים על אפרת. היא בת 24. היא למדה קצת ברימון (ופרשה). את הקריירה המוזיקלית שלה היא התחילה כזמרת ליווי של יוני בלוך, ורק אחר כך עשתה אלבום משלה. זהו.
אז בואו נדבר על האלבום, וקודם, עטיפה ושירים (נכון שהתגעגעתם? כי אני כן):

1. פתיחה
2. תמיד כשאתה בא
3. דיאטה
4. פעם בחיים
5. מה שקרה
6. בוא אליי
7. מועדון ריקודים
8. טוב לבד
9. שעתיים אחרי
10. לילה טוב
11. ג'ורג'יה
אפרת גוש - עטיפה

כבר בשיר הראשון אפשר לשמוע את העוצמות בקול שלה. היא מדברת על יחסים הרסניים, בהם היא מחכה לגבר, הוא מגיע כנראה רק לסקס, היא יודעת את זה ורוצה יותר מזה, אבל אסור לה להגיד את זה – "אני יודעת למה באת, ומה אסור לי לצפות". היא עוד מקווה. השיר נגמר בסוג של זיוף בפסנתר, די בכוונה – כאילו להראות שהיחסים האלה לא יסתדרו, כאילו משהו פה לא מנגן כמו שצריך.
בשיר "דיאטה" היא מציגה גרסה חדשה לשיר של UB40 – כולם שואלים אותה מה עם האקס שלה והיא מציגה דמות חזקה שמספרת בנון-שלאנטיות מה קורה איתו. היא לא באמת זוכרת כמה זמן עבר, בערך 7 שנים. היא כבר מצליחה בחיים, אבל זה לא נחשב בעיניה – אלא אם כן הוא ישמע ויגיד שהוא שמח שהוא "הכיר" אותה. תוך כדי אירוניה כבדה היא צועקת עליו שהוא לא צלצל כבר שבע שנים ואנחנו מגלים שהיא פשוט ספרה כל יום שעבר. אה, ובסוף היא רוצה למות.
את שיר מספר 3, "פעם בחיים", אני לא ממש אוהב ולכן נדלג עליו. היום גיליתי שהוא שיר של עמיר לב במקור.
השיר הבא, "מה שקרה", הוא אחת מפסגות האלבום. השיר מכניס לתוכו גרוב מעולה שנלקח היישר מהאלבום One Hot Minute של הרד הוט. היא מספרת כנראה על ידידים שהקשר ביניהם מתהדק למרות שהיא לא רוצה – עלאק לא רוצה – היא מתה שזה יקרה, היא רק מפחדת. יש סתירה כ"כ חזקה בין העוצמה (האדירה!) שבה היא שרה לבין הגרוביות של המוזיקה, ומבחינתי המוזיקה מלמדת על המילים. המוזיקה הגרובית נותנת הרגשה שאפרת נמצאת במצב נוח כזה, והיא לא באמת לא רצתה להתאהב. ובאמת בסוף השיר היא זורקת איזה "אולי לא" – כאילו עד עכשיו דיבר השכל והנה בא הרגש וגילה את הסוד האמיתי.
בכלל, האלבום מדבר על השכל מול הרגש – מה צריך להיות מול מה שיש – מה היה נכון לעשות מול מה שרצינו לעשות.
גם השיר הבא ("בא אלי") מדבר על יחסים שבהם היא לא מספרת מה היא מרגישה. הגבר אטום (כרגיל) ולא מבין שהיא מאוהבת בו נואשות, והיא עדיין מקווה (כרגיל).
האלבום מקבל סוג של תפנית מהשיר "מועדון ריקודים" ועד השיר האחרון, לא כולל. בחלק הזה, היא כבר יודעת בדיוק מה קורה, בלי אשליות.
"מועדון ריקודים" בנוי בצורת מועדון ריקודים ישן כזה, שבו שרה זמרת לבושה חאקי עם מכנסיים קצרים, וחבורה של גברים עם כובעים של מלח מספקים לה קולות רקע. השיר מדבר על על מצב אחר – היא יודעת בדיוק למה היא באה למועדון "למה באתי אם לא רציתי לרקוד?" – בשביל הסטוץ. השיר בנוי בצורה שמחה ועליזה, כי כנראה בניגוד לחלק הראשון של האלבום, כאן כבר כולם כולל כולם יודעים למה היא באה למועדון, ואין שום דיסוננס.
גם ב- "טוב לבד" היא מצליחה להעביר לנו שהיא באמת לבד וטוב לה. כבר כאן אין פחדים וחששות.
בשיר הבא "שעתיים אחרי", למרות שהיא לא נמצאת עם הגבר שלה, היא יודעת מה המצב שלה – "בכל זאת היה לי טוב כשחשבתי עליך". השיר נע על הגבול שבין הידיעה שהגבר לא רוצה אותה לבין התקווה שאולי כן. בסוף השיר הגיטרות מכסחות בלי קשר לכלום וזה נותן לך את ההרגשה שגם אתה מתייסר איתה.
לילה טוב בנוי כשיר קטן ועדין, כזה שמתאים ללילה.

והנה הגענו לפסגה של האלבום – Georgia. זה הסינגל הראשון שלה (לא לרדיו, בכלל). והוא פשוט אחד השירים הכי טובים שאני מכיר. הוא בנוי מדהים. הוא כתוב מדהים והוא מוגש מדהים.
אז קודם כל, באלבום יש רווח קצת יותר גדול בין השיר שלפניו לבינו, ואז השיר נפתח במכה על הפסנתר בצורה מאוד דרמטית. התחלת השיר נשמעת כמו סערה בים אפל. המילים של השיר מאוד לא מובנות אם לא יודעים על מה השיר. אני ידעתיי על מה מדבר השיר רק איזה שנה אחרי ששמעתי אותו. המילים כובשות אותך גם אם אתה לא מבין אותם. "מישהו לא מוותר לי, בא ונלחם במקומי". השיר הזה פשוט אפל! היא שרה כל חזק, והמנגינה עולה ויורדת כמו ים סוער. זה שיר קודר מאוד. אז למה אני מושך אותכם כל כך הרבה ולא מגלה לכם על מה השיר? כדי שקודם כל תשמעו אותו בלי שתדעו על מה הוא. זהו? שמעתם? טוב, אז השיר מדבר על מישהי שמנסה להתאבד בקפיצה לים, ומישהו מציל אותה. כן, זה לא נשמע כזה סוד, אבל זה גם לא טריוויאלי מהמילים. אם מכירים את השיר בלי לדעת על מה הוא, אוהבים אותו בצורה אחת, ואם יודעים על מה הוא, אוהבים אותו בצורה אחרת.

אז מה זה אלבום מושלם?
הנה התנאים של המסחטה לאלבום מושלם:
1. אתה אוהב את כל השירים בו. כולם. מאוד.
2. לא ארוך מדי.
3. מגוון מאוד.
4. ביצועים מעולים – גם בשירה וגם בנגינה.
5. מילים יפות או מיוחדות.
6. אלבום שתמיד תרצה לשמוע, בכל מצב רוח.
7. השיר שיוצא לרדיו הוא לא הכי טוב באלבום – יש עוד פנינות באלבום שלא נטחנות עד דק ברדיו.
8. כל השירים "מלאים" – המון כלים, בעיבוד טוב ולא מסונתז.
9. משהו מיוחד. לא קריטריון ברור, אבל צריך שיהיה שם משהו שיפיל אותך.
10. אלבום שיש לו את אחד הקריטריונים בצורה חזקה מאוד.

אז האם יש אלבומים מושלמים? בוודאי ובוודאי! – Abbey Road, Debut, OK Computers, Automatic For The People, Jagged Little Pill, מפלצות התהילה, Odelay.
כאלה שנפלו בדרך:
1. סינרגיה – אין לו את 7, את 3 ובעיקר את 5 – הוא חוזר על עצמו קצת, והמילים ממש מעפאנות. אבל זה אלבום טוב.
2. Regina – חסר לה רק את 1 – יש שירים שפשוט בא לך להעביר.
3. Avril – אין לה את 5 ובכללי אין שם משהו ממש מיוחד.

אז נחזור לאפרת – האלבום הראשון שלה פשוט עומד בכבוד בכל הקריטריונים!
1. ברור.
2. הוא בנוי כעשרה שירים מהודקים ובנויים היטב.
3. האלבום מכיל גרוב, מועדון ריקודים, שירים אפלים ושירים עצובים.
4. פה החוזק הכי גדול של האלבום – אפרת מבצעת מושלם. יש לה קול ויכולת שימוש בו מדהימים. האלבום מורכב מכמויות של שירים שבכל אחד יש כלים שלא שומעים תמיד. כינורות, חצוצרות, פסנתר כל הזמן – פשוט עושר ענק של כלים.
5. גם פה החוזק של האלבום – המילים מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מיוחדות. ברק פלדמן כותב בחסד, וראינו את זה ב- "לראות את האור" (מהאלבום השני שלה), ב- Georgia ובכלל בכל האלבום.
6. אני שומע את האלבום כשאני רוצה לצרוח, כשאני רוצה לשקוע בתוך אלבום, או סתם כשאני צריך סתם מוזיקת רקע
7. כבר דיברנו על זה.
8. גם על זה דיברנו.
9. המשהו המיוחד של האלבום הוא Georgia – שיר מדהים, מילים מדהימות.
10. יש לאלבום הזה את 4 ואת 5 בצורה חזקה מאוד.

באופן שהפתיע גם אותי, האלבום הזה הפך להיות קנה מידה לאלבומים, והם רוב הזמן לא מדגדגים אותו.

הקיצר:
השילוב של ברק פלדמן, יוני בלוך ואפרת גוש חברו יחד ליצירה חד פעמית ומדהימה . מי שלא מכיר חייב לנסות, ומי שכן מכיר חייב לנסות שוב.

האלבום מדבר המון על יחסים לא מושגים, כשבדר"כ האשה לא מבינה באיזה מצב היא נמצאת, ואפרת משתמשת בעוצמה שלה כדי שממש נרגיש את זה. כשהיא שמחה גם אתה שמח וכשהיא עצובה גם אתה שוקע עם השיר.
זהו פשוט אלבום מושלם.

נ.ב.
—-
אם גם לכם יש קריטריונים אחרים לאלבום מושלם, התגובות פתוחות בפניכם :)

3 תגובות

3 תגובות לפוסט “אלבום מושלם”

  1. מלכסבתאריך 14 אוג 2008 בשעה 17:20

    ג'וס, אין ספק שה"קאמבק" שלך הוא הכי טוב מכל מה שכתבת. ;)

  2. Jimבתאריך 05 ספט 2008 בשעה 14:03

    וואו.

    כתבת בצורה נפלאה על אלבום באמת מדהים.

    הפל אותי לגמרי עם ג'ורג'יה.

    ג'ים.

  3. Jusבתאריך 05 ספט 2008 בשעה 14:40

    תודה תודה.
    אני אשמח לדעת איך הגעת למסחטה (וגם מי אתה).
    אם אתה רוצה להמשיך לקרוא, יש RSS וגם רשימת תפוצה.

    ג'וס.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות