יול 05 2009

אכזבת השנה

מאת: בשעה 04:06 נושאים: סקירות

כפי שאולי שמתם לב, אין פה בבלוג סקירות על מוזיקה שאני לא אוהב. אני משאיר את הביקורות הרעות לאתרים אחרים. אני כותב רק על מוזיקה שאני אוהב ושעושה לי טוב, וזה חלק מעקרון. המטרה שלי בבלוג היא לא להיות מבקר מוזיקה אלא "צרכן מוזיקה". אז מה יום מיומיים? למה פתאום יש כאן כותרת "אכזבת השנה"? התשובה היא כי ציפיתי וחיכיתי ופימפמתי לכם שהיא מעולה ושהיא הולכת להיות שיא השנה וש-"אין אין אין עליה". אבל התבדתי.

כבר כמעט חודש אני שומע את האלבום החדש של הבחורה הסופר מוכשרת Little Boots, ואני לא יכול שלא להתבאס רצח. כל הכשרון הזה מתמצה לכדי אלבום מתחת לבינוני במקרה הטוב. לאלבום קוראים Hands, והוא כולו מורכב משירי דיסקו אלקטרוני ברמה הנמוכה ביותר. פה ושם אפשר למצוא שיר שאפשר לשמוע יותר מפעם אחת ואולי אפילו לזמזם אותו בדרך, אבל לא מצאתי באלבום הזה שום דבר ששווה לחזור אליו. כל השירים מסונתזים בצורה הרעה ביותר. המילים נחותות מאוד (כמעט בלי יוצא דופן). לדוגמא, יש שיר שמתחיל "אתה הלילה ליומי, והשמאל לימיני,…. השמש לירח שלי והכוכבים ללילה שלי". נורא. לא ראיתי קלישאות כל כך גדולות מאז ה- Corrs.

ויש לה את "שיר המתמטיקה".שיר המתמטיקה! באמת, מה נסגר איתך????? מה זה שיר המתמטיקה, אתם שואלים?

שיר המתמטיקה הוא האינדיקטור שלאמן לא היה מה לכתוב. כל פעם שאני שומע אמן שעושה אותו בא לי לתלוש את השערות מהגבות. הרבה אמנים מהשורה האחרונה חושבים שזה נחמד לעשות שיר על איך שמתמטיקה זה קשה לכולם להבין, אבל "אני ואתה זה אחד ועוד אחד, וביחד זה שתיים" ועוד כמה דברים מטופשים כאלה בכל מיני ווריאציות. אצל Little Boots זה אפילו עוד יותר גרוע. אין אפילו טיפת תחכום:

1. קוראים לשיר "מתמטיקה".

2. השיר מתחיל ב: Mathematics is a difficult thing. כאילו באמת?? מה את אומרת?? זה קשה? וואלה, זה חדש…

3. יש בשיר את המילים "פיתגורס", "פיבונאצי". אפילו גיק כמוני לא מתרגש מזה.

4. יש שם מילים נוראיות, כמו "בגלל שה- X שלך שווה ל- Y שלי…", "קח קצת מהמוח שלי ותחסיר את זה מהנפש שלי", "שום דבר לא יכול לחלק לב ועוד לב". בא לי להקיא!!!!!

אגב, לא צריך להמשיך, כי ברגע שיש את "שיר המתמטיקה" כבר אפשר לעצור ולזרוק את האלבום לפח, אבל בכל זאת, בואו נמשיך קצת.

האלבום כולו בנוי בלי טיפת תחכום. ואל תגידו לי שדיסקו מסונתז לא צריך תחכום, שמעתם את MGMT?? (לא ש- MGMT זה ממש דיסקו, אבל אפשר לשים אותו בערך על אותה משבצת של אייטיז מסונתז, רק איכותי פי חמישים…) (אני חושב שעכשיו MGMT יתבעו אותי על ששמתי אותם באותו משפט איתה. בן, אני מצטער, זה לא יקרה שוב). כל המילים נוראיות, והכל דיסקו בנאלי, בלי שינויי מקצבים, בלי אפילו ניסיון להראות רגש. מעניין שמה שפרסם אותה עוד לפני צאת האלבום הוא הביצוע שלה ל- Ready for the Floor של Hot Chip (שקישרתי אליו פה בתוך הפוסט). כלומר היא מצהירה מי הוא ה- Role model שלה. אם את כ"כ אוהבת את Hot Chip, אולי תוציאי משהו שמתקרב אליהם? קצת תחכום או רגש? קצת גיוון בשירים?

לא שמתי פה אפילו שיר אחד לדוגמא, כי אני לא מוכן ללכלך את הפוסט הזה.

אם להיות קצת פיירים – בצד החיובי, יש באלבום שלה אולי שיר אחד נחמד, הראשון – New In Town. אה, ויש לה מבטא בריטי חמוד.

בקיצור, בפראפראזה על עצמי:

אל תקחו את האלבום הזה לשום מקום. אל תגעו בו עם מקל.

3 תגובות

3 תגובות לפוסט “אכזבת השנה”

  1. קווין (חה)בתאריך 07 יול 2009 בשעה 19:43

    ג'וס, אתה מצחיק.

  2. לוקבתאריך 09 יול 2009 בשעה 17:49

    אלבום כ"כ גרוע, אי אפשר לשמוע את השירים יותר מפעם אחת, ואתה שומע אותו כבר חודש?

  3. issaharבתאריך 09 יול 2009 בשעה 19:39

    אני חייב לתת צ'אנס לאלבום, במיוחד כי כ"כ חיכיתי לו. ניסיתי לראות אולי בכל זאת יש משהו. אבל אין. הוא רע כ"כ. כל הכשרון שלה יורד לטימיון.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות