נוב 06 2011

הדרך שלא נבחרה

מאת: בשעה 18:04 נושאים: מחשבות

אני ממש לא זוכר מתי למדתי את השיר הזה של רוברט פרוסט. הוא מוכר מאוד, ואפילו קיטשי, אבל למרות שלא הבנתי אותו בצעירותי, ואפילו קצת זלזתי בו, אני לא יכול שלא לחשוב עליו כל הזמן. הוא מתאר את מה שאני מרגיש כבר הרבה שנים, בהרבה צמתים בחיי. אז הנה הוא – בצד שמאל זה המקור היפהפה, ובצד שמאל זה התרגום של עדנה אולמן-מרגלית באתר הארץ, יפה גם הוא:

שתי דרכים נפרדו ביער עבות
לא שתיהן בשבילי; הצרתי על כך
נעצרתי מולן לזמן ממשך
לארכה של אחת הרחקתי ראות
עד לנקדת פתולה שבסבך

לשניה אז פניתי, כמותה מפתה
ואולי במעט מצודדת יותר
רמוסה קצת פחות, כך לי נדמתה
עשביה שעליה פחות עבתה
בעצם דמו הן כמעט בלי הכר

בשתיהן כאחת רצד שם האור
על מרבד בתולי של עלי השלכת
אז אמרתי, לזו יום אחד עוד אחזר!
אך לא: שכן דרך נמשכת
ידעתי, מכאן לא אשוב עוד ללכת

ברבות הימים, בשנים הבאות
אאנח בחזרי לספר איך אי-שם
משתי הדרכים שביער עבות
בחרתי בזו שהלכו בה פחות
ופה הרי כל ההבדל בעולם.

Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;

Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim,
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,

And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.

I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I—
I took the one less travelled by,
And that has made all the difference.

 

יש בשיר הפשוט והקצר הזה כ"כ הרבה, שלפעמים זה מרגש אותי לחשוב עליו.

רוברט פרוסט ידוע בכתיבתו הישירה והפשוטה, ואני אוהב את זה מאוד. עדנה אולמן-מרגלית תרגמה את זה קצת יותר גבוה, וזה טיפ-טיפה מאבד את הקסם שלו, ולכן אני קורא את המקור, שהוא פשוט גם לקורא אנגלית מדוברת.

אני, כמו הדעה הרווחת, מפרש את השיר (וויקיפדיה), ורואה בו אדם השלם עם החלטתו, למרות שהוא יודע שהוא לעולם לא יידע מה היה קורה אם הוא היה לוקח את הדרך האחרת.

חז"ל אמרו את זה בצורה יותר קצרה, אך הרבה פחות יפה: "הכל לטובה".

ואני אשאיר אתכם עם ציטוט של רוברט פרוסט עצמו:

שיר טוב הוא שיר שבפגישתנו הראשונה עימו נדע שלעולם לא נוכל לשכוח אותו

3 תגובות

3 תגובות לפוסט “הדרך שלא נבחרה”

  1. Asyaבתאריך 06 נוב 2011 בשעה 18:32

    אני חושבת שלמדתי את זה בשיעור אנגלית בתיכון.

  2. issaharבתאריך 06 נוב 2011 בשעה 18:47

    נראה לי שגם אני, אבל לא הייתי בטוח.

  3. דנהבתאריך 08 נוב 2011 בשעה 08:54

    גם אנחנו למדנו את זה.
    אבל הקטע הטרגי זה שהמורה חשבה שבגלל שהוא נאנח בסוף – הוא מתחרט על הבחירה שלו. אני זוכרת ביא' את התדהמה שלי כמה מורה יכולה להיות מפגרת.

    לחיי דרכים חדשות :)

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות