אוג 09 2010

Arcade Fire – The Suburbs

מאת: בשעה 07:42 נושאים: קורה עכשיו בעולם

ארקייד פייר מוציאים אלבום חדש בחודש הקרוב והעולם בוחש גועש ורועש. בכל מקום מדברים, מנתחים ובעיקר מחכים. יותר מחכים לאירוע עצמו, הדיסק כבר נמצא על אייפודים בכל העולם תודות לאינטרנט הנהדר שלנו.

האמת היא שאני ממש שונא דליפת אלבומים לאינטרנט לפני שהם יצאו – אני אף פעם לא בטוח שזה אמיתי או שזה הגרסה הסופית, ואני לא מבין למה אי אפשר לחכות עוד חודש ולגנוב את זה כמו כולם.
יש איזה קונצנזוס שאלבום הבכורה שלהם הוא אלבום מושלם ושהוא אלבום הבכורה הטוב ביותר של העשור האחרון. אחריו הם הוציאו עוד אלבום שאומרים שהוא ״בסססדר, לא כמו הראשון, אבל בסססדר״ ועכשיו אנחנו בדרך לשלישי.
אני לא מתחבר. סורי. יש שירים טובים באלבום הראשון. יש אפילו שירים מעולים. אבל אפילו לא רובם. החלק השני של האלבום כן טוב. כולם מתפעלים מהמילים שלהם ואני יכול להבין את זה, אבל זה לא מספיק בשבילי. אני לא מצליח להקשיב לקול של הסולן, הוא נשמע לי קצת בכייני וקצת צפצפני ואני לא חושב שהלחנים מדהימים. שוב, סורי על חילול הקודש.
בכל מקרה, לאלבום החדש קוראים The Suburbs והוא מתאר, ע״פ מה שקראתי (לא הקשבתי עד הסוף למילים), את החיים של אנשים בוגרים עם משפחות החיים, איך לא, בפרברים. אבל למה לעשות אלבום עם 16 שירים? למי יש כח לשעה וחמש דקות?

הנה לינק להאזנה מלאה לאלבום החדש ברדיו NPR המעולה (תודה, גיאחה).

הנה מה שכתב עליהם גיאחה בעונג שבת האחרון:

כולם מתייחסים לארקייד פייר החדש וזה ממש משמח אותי, לא רק כי אני אוהב את האלבום יותר עם כל האזנה [והנה האזנה מלאה לכל האלבום], אלא כי בימינו המפורקים, נטולי האוטוריטות (אותוריטות?), ימים בהם כל ליצן הוא מלך, כבר אין באמת אלבומים שיציאתם היא ממש אירוע בקרב מאזינים. והנה יש. כתבתי מעין נון-ביקורת על האלבום בוויינט, וגם עינב שיף כותב יפה בוואלהאייל כותב אישי ברדיו פרימיום להמונים, וב"הארץ" מתרגמים כתבה מהניו יורק טיימז (שמישהו יחליט, אגב, איך מתרגמים את שמה של אשתו של וין באטלר), אך מומלץ לקרוא את הכתבה המקורית במלואה, וגל אוחובסקי מפרסם בטיים אאוט את הביקורת הכי שטחית שראיתי לאלבום הזה עד כה. [עברית וכאלה]

דעתי לא מספיק מגובשת על האלבום החדש, אבל הוא בסססדר. לא כמו הראשון, אבל בסססדר :)

5 תגובות

5 תגובות לפוסט “Arcade Fire – The Suburbs”

  1. דרורבתאריך 09 אוג 2010 בשעה 14:46

    האלבום הראשון הוא אלבום העשור הקודם שלי, אלבום מופת. האלבום השני אדיר. השלישי גם אדיר. אגב, הוא מדבר על הזכרונות מגדילה בפרברים, לא בדיוק מה שרשמת.
    ואגב יותר גדול – הוא כבר יצא לפני שבוע. אף אחד כבר לא מחכה ולא מצפה, וכולם כבר גונבים כמו כולם. אם אני לא טועה, הוא דלף יום או יומיים לפני היציאה הרשמית.

  2. עופרבתאריך 09 אוג 2010 בשעה 22:53

    גם הראשון ממש לא קונצנזוס. אמנם זכה בפרסים וכו' אבל קהל עצום באינדי לא ממש מבין על מה ההתלהבות הגדולה.
    תראה לדוגמא את הסקר האחרון בשרת העיוור
    בכל מקרה זה בטח רחוק מקונצזוסי אינדי אמיתיים כמו נירוונה פיג'יי הארווי וכו'

  3. דרורבתאריך 10 אוג 2010 בשעה 08:50

    עם כל הכבוד לשרת העיוור, ויש כבוד, לא יודע עד כמה סקר שכזה הוא מייצג בדעת קהל האינדי/אלטרנטיב בעולם. מקסימום בארץ.
    וממתי נירוונה הם "אינדי" (שאני אישית שונא את ההגדרה הנזילה הזאת)?

  4. עופרבתאריך 10 אוג 2010 בשעה 10:05

    נתתי את השרת רק כדוגמא כדי להמחיש תחושה שיש לי באופן כללי.
    ההגדרה של אינדי\אלטרנטיב אמנם נזילה אבל הכוונה למוסיקה שהיא לא במיינסטרים.

  5. דרורבתאריך 10 אוג 2010 בשעה 14:42

    הבנתי את הכוונה של אינדי/אלטרנטיב, אבל אני פשוט לא מסכים עם הקביעה שנירוונה הם לא מיינסטרים. הם הכי מיינסטרים שיש, הביאו את בשורת הגראנג' למיינסטרים. אני בטוח שאין צורך לעשות name dropping ללהיטי מיינסטרים שלהם :-)
    לא יודע אם אפשר להטביע את החותם "קונצנזוס" על אלבום כלשהו מהעשור הקודם, אחרי שהתחיל פיצול הכיוונים הגדול במוזיקה אי שם בסוף שנות ה־90 ותחילת ה־00. גם בקרב חובבי האינדי יש שחושבים שהאלבומים של Animal Collective הם יצירות מופת מושלמות (WTF?), ויש שחושבים ש־Spoon הוציאו אלבומים מושלמים, או Radiohead שהוציאו את אלבומי העשור. זה כל הקטע של הפיצול המוזיקלי הזה, יש כל כך הרבה עושר וכיוונים שונים, שכבר אין כזה דבר "קונצנזוס".

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות